חיים בסביבה עירונית מציעים יתרונות רבים, אך עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם, המגורים בסמוך לכבישים סואנים מגיעים עם מחיר בלתי נראה: פגיעה משמעותית בבריאות הנפשית. הרעש הבלתי פוסק, זיהום האוויר הנלווה והקצב המהיר של התנועה יוצרים סביבה עשירה בגירויים שליליים, שלהם השלכות ארוכות טווח על הרווחה הנפשית.
הרעש – הגורם השקט למתח
רעש תנועה כרוני הוא אחד המזהמים הסביבתיים המשמעותיים ביותר המשפיעים על הנפש. בניגוד לרעשים פתאומיים וחזקים שמעוררים תגובת "הילחם או ברח" מיידית, רעש כביש סואן הוא לרוב מטרד מתמשך ונמוך עוצמה, המערער את השלווה באופן הדרגתי אך עקבי. החשיפה המתמדת לרעש זה מפעילה את מערכת העצבים הסימפתטית, האחראית על תגובות מתח. גם בזמן שינה, המוח קולט את הרעש, מה שמוביל לשינה מקוטעת, עמוקה פחות ופחות מרעננת.
ההשלכות של חשיפה כרונית לרעש כוללות:
זיהום אוויר, חוסר שקט ושחיקה שקטה
מעבר לרעש, קרבה לכביש סואן חושפת את התושבים גם לזיהום אוויר גבוה יותר, הנובע מפליטת כלי רכב. מחקרים מצביעים על קשר בין חשיפה ממושכת לזיהום אוויר לבין עלייה בסיכון להפרעות נפשיות, כולל דיכאון, חרדה ואף מחלות נוירולוגיות.
ההשפעה הנפשית אינה מסתכמת רק בגורמים פיזיולוגיים. המגורים בסמוך לכביש סואן מונעים לעיתים קרובות את האפשרות ליהנות ממרחבים שקטים ופתוחים, מפעילויות פנאי בחוץ או מאינטראקציות חברתיות שקטות. הדבר יכול להוביל לתחושת בידוד, עייפות ושחיקה מתמשכת. הדיירים מוצאים את עצמם בחיפוש מתמיד אחר רגעים של שקט, בין אם בבית סגור עם חלונות אטומים, ובין אם בבריחה זמנית למקומות אחרים.
מודעות ותמיכה: חשוב להיות מודעים לסימני מצוקה נפשית ולפנות לעזרה מקצועית במידת הצורך. שיתוף בקשיים עם בני משפחה וחברים יכול גם הוא להקל